<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ת"ח</h1>
<h2>דף סח.</h2>
הא דאמרי' בפסחים בפרק (מקום שנהגו) [אלו דברים] במה שאני ממית אני מחיה והדר מחצתי ואני ארפא. מפר' בבראשית רבא דר' הושעיא בפרשת ויגש והכין תני בוא וראה כל מה שהכה הקב"ה בעה"ז הוא מרפא אותו לעולם הבא הסומין מתרפאין שנ' [ישעי' ל"ה] אז תפקחנה עיני עורים הפסחים מתרפאין שנ' [שם] אז ידלג כאיל פסח האילמין מתרפאי' שנ' [שם] ותרון לשון אלם הכל מתרפאין אלא כשם שהאדם הולך כך הוא בא הולך עור ובא עור הולך חרש ובא חרש אלם ובא אלם פסח ובא פסח ולמה כשם שהאדם הולך כך הוא בא שלא יאמרו רשעי עולם משמתו ריפא אותם הקב"ה ואח"כ הביאן דומה שאין אלו אותם שמתו אלא אחרים הם. אמ' הקב"ה א"כ יעמדו כשם שהלכו ואח"כ אני מרפא אותם למה לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה. ובפרק כל ישר' יש להם חלק אמרי' ריש לקיש רמי כתי' בם עור ופסח וכתיב אז (ידלק) [ידלג] כאיל פסח הא כיצד עומדין במומן ומתרפאין.
